- קשיים בתקשורת חברתית ואינטראקציה חברתית בכל ההקשרים אשר לא ניתנים להסבר על ידי עיכוב התפתחותי כללי. התפתחויות בתחום המוטורי, הקוגניטיבי, החברתי והרגשי מתרחשות בדרך כלל בתוך טווח גילאים ידוע ומוכר מראש. כאשר יש חריגה באחד התחומים, הגורמת לפיגור ברכישת מיומנויות, מתייחסים לכך כעיכוב התפתחותי. עיכוב התפתחותי כללי אינו נובע מלקות מסוימת כרונית, כמו לקות תקשורת, וייתכן שבשלב מאוחר יותר יתפתחו היכולות באופן תקין.
הקשיים בתקשורת חברתית יבואו לידי ביטוי בכל שלושת התחומים:
א. קושי בהדדיות רגשית-חברתית.
לדוגמה: קושי לנהל שיחה, חוסר יכולת להבין את הרגשות שלי ושל האחר ולשתף בהם, היעדר יוזמה לאינטראקציה חברתית, רמה נמוכה של חיקוי חברתי, קושי בהבנת הומור, ציניות, קושי בהבנת מספר הוראות ביחד, ועוד.
ב. קושי בתקשורת לא מילולית לצורך אינטראקציה חברתית.
לדוגמה: מחסור או היעדר של מחוות גוף, הבעות פנים וקשר עין לצורך פיתוח קשר חברתי, קושי להבין שפת גוף, דיבור לא טיפוסי מבחינת ווליום, אינטונציה ומקצב, קושי בתיאום תקשורת מילולית ובלתי מילולית.
ג. קשיים בהתפתחות ובשימור מערכות יחסים המתאימות לגיל ההתפתחותי. לדוגמה: ילד בגיל ארבע, שהוא על הרצף, ישחק לבד, או ליד בני גילו בגן, בעוד שמצופה ממנו לשחק איתם ביחד במשחק דמיוני ומשותף, חוסר ניסיון ברכישת חברים, קושי לסגל התנהגויות שיתאימו למצבים חברתיים שונים ועד היעדר קשרים עם בני הגיל. - דפוס חזרתי ומצומצם של התנהגויות ושל תחומי עניין או פעילויות
דפוס זה בא לידי ביטוי בלפחות שניים מהקריטריונים הבאים:
א. התנהגויות חזרתיות, כפייתיות וטקסיות בדיבור, בתנועות מוטוריות, או בשימוש בחפצים (נקראות גם התנהגויות סטריאוטיפיות. לרוב האנשים על הרצף יש סוג מסוים של התנהגויות אלו ברמה זו אחרת).
לדוגמה: נפנוף ידיים, סיבובים במקום, עוויתות, דיבור ג'יבריש (הברות חסרות פשר) ואידיוסינקרטי (שימוש באוצר מילים המובן רק לאדם עצמו), החלפת שמות גוף, אקולליה (חזרה מיידית או מושהית על מילים, משפטים, שירים, דיאולוגים וכו'), משחק לא פונקציונאלי בחפצים, סידור חפצים, לחיצה על מתג שוב ושוב.
ב. היצמדות לשגרה וחוסר גמישות, חוסר ספונטניות, דפוס טקסי של התנהגויות מילוליות ולא מילוליות, או התנגדות מוגזמת לשינוי.
לדוגמה: התעקשות לנסוע בכביש מסוים כל יום לעבודה, קושי במעברים בין פעילויות שונות, לחץ משינוי בלוח זמנים, ביצוע טקס של תנועה מסוימת לפני כניסה למקום.
ג. תחומי עניין מוגבלים ומקובעים מאוד שאינם רגילים בעוצמה או במיקוד שלהם. לדוגמה: דיבור חזרתי על כלי תחבורה, ציון מוגזם של תאריכים, שקיעה במחשבות טורדניות, פרפקציוניזם יתר, היצמדות לחפצים, טווח צר של תחומי עניין.
ד. תגובתיות יתר, או תת-תגובתיות לקלט חושי, או התעניינות לא רגילה בהיבטים תחושתיים סביבתיים. לדוגמה: חוסר תגובה נצפית לכאב/חום/קור, רגישות לרעש במקומות הומים, הימשכות לדברים מסתובבים, נגיעה מוגזמת בחפצים לחיפוש אחר תחושה, הימנעות מלהסתפר או לצחצח שיניים, הרחה של חפצים. - לפחות חלק מן הסימפטומים חייבים להיות נוכחים בילדות המוקדמת
לא תמיד תתקבל אבחנה בגיל צעיר, כיוון שהרבה פעמים האדם פיתח אסטרטגיות והצליח להתמודד עם דרישות המציאות. כשהדרישות החברתיות, הלימודיות וכדומה גוברות והן מעבר ליכולת שלו, הלקות תבוא יותר לידי ביטוי. - הסימפטומים מגבילים ופוגעים בתפקוד היומיומי: בכלל זה, בתפקוד החברתי, התעסוקתי, או בתפקוד עכשווי חשוב אחר.
קריטריונים לקבלת אבחנה של ASD
שיתוף ב print
הדפסה
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב facebook
share
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
נושאים קשורים
שיתוף ב print
הדפסה
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב facebook
share
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שותפים בתכנית
