פרק רביעי: תקשורת חברתית במרחב וירטואלי

בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים בכל הקשור לתקשורת בין אנשים בכלל ובתחום המיני-חברתי בפרט. ילדים, מתבגרים ובוגרים מחוברים במשך שעות רבות למסכים שונים וצורכים סוגי מדיה שונים, נחשפים למידע, לתכנים ולתקשורת חברתית. חלק מהתכנים עוסקים במיניות, לא תמיד בהתאמה לגיל, לשלב ההתפתחות, למצב האישי, הרגשי והנפשי. החשיפה המוגברת והלא מותאמת לתכנים מיניים, כמוה כתהליך של 'התבגרות במרחב פורנוגרפי' (עינת, 2014),¹ המשפיע באופן משמעותי על הבניית ההתפתחות החברתית והקשרים החברתיים, כמו גם על גיבוש גישה והתייחסות למיניות, להתנהגות מינית ולהתפתחות מינית.

השפעה זו מתעצמת כאשר מדובר בילדים ובמתבגרים עם מוגבלות, אשר מתקשים פעמים רבות להכיל את התכנים, להתמודד עם המסרים, להבין מהי התנהגות חברתית-מינית מתאימה, מהו מרחב פרטי ומהו ציבורי, מהי חשיפה מותאמת ומקדמת ומהי חשיפה בלתי מותאמת ומסוכנת. קשיים אלה עלולים לא רק לפגוע בזכויותיהם ולהעמידם בפני מצבי סיכון וניצול, אלא אף לחשוף אותם להתנהגויות חברתיות ומיניות בלתי מותאמות ולעיתים אף פוגעות (ברן, 2014).

בנוסף לכך, חשוב להדגיש, כי בעידן הווירטואלי, שבו חלק בלתי מבוטל מהתקשורת בין אנשים מתקיים באמצעות רשתות חברתיות,² ניתן לראות נטייה גוברת והולכת בקרב הגולשים ברשתות אלה לחשוף את עצמם כדי להביע אינדיווידואליות, לזכות במוניטין, למנף את עוצמתם, להתחבר עם חברים עכשוויים ובני משפחה, עם חברים מרוחקים שאיבדו את הקשר עמם, לבנות את המוניטין המקצועי שלהם ולמצוא שותפים רומנטיים זמניים או קבועים ליצירת קשרים בדרגות קרבה שונות.³, ⁴

יתרונות השימוש ברשתות חברתיות הן מעודדות את החברים בהן ליצור תכנים ולא רק לצרוך אותם. הן הופכות את השימוש באינטרנט מפעולה שעושה אדם יחיד לפעולה חברתית. הן משמשות במה לביטוי עצמי, להתפתחות ולהגדרה של זהות אגב חשיפה לקהל מגיבים רחב. הן מאפשרות התנסויות מגוונות והיכרויות חדשות, תוך התבססות על עמדותיהם, העדפותיהם של חברי הרשת וקשריהם המשותפים. הן מאפשרות לדון בנושאים שיש קושי להעלות אותם בשיחה פנים-אל-פנים. הן מאפשרות לייסד ולמצוא קבוצות בעלות עניין משותף ולהשתתף בהן.

רשתות חברתיות מקנות לילדים ולבני נוער יתרונות עצומים, משום שהן מרחיבות את אפשרויות התקשורת וההזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים.
עבור צעירים עם מוגבלות, בנוסף ליתרונות שצוינו לעיל, חשוב להדגיש את היתרונות הייחודיים להם, הגלומים בתקשורת חברתית באמצעות רשתות חברתיות:

• נגישות לאתרים, לקבוצות דיון ולפורומים של אנשים עם מוגבלויות דומות.
• הרחבת אפשרויות התקשורת לצורך התמודדות עם קשיים ייחודיים (למשל, שליחת הודעות קוליות לאלה המתקשים בכתיבה ובקריאה, שיחה באמצעות שפת סימנים תוך שימוש בווידאו ברשת החברתית).
• פריצת גבולות של זמן, מרחק ומקום: רשתות חברתיות הן אמצעי לפיתוח קשרים חברתיים וזוגיים, כמקובל בקרב כלל האוכלוסייה. השימוש ברשתות החברתיות מאפשר הרחבת המעגל החברתי (הווירטואלי) ולעיתים יוצר הזדמנויות להרחבתו גם מחוץ לגבולות הרשת.

סכנה!!!! תחושת 'ביטחון' מדומה מול המסך, עלולה להביא להתנהגות חברתית ומינית חסרת שיפוט, מוקצנת, פוגענית, מסתכנת, מסוכנת.

לצד היתרונות, קיימים גם חסרונות וסיכונים: ילדים ובני נוער נוטים להתנהג ברשתות חברתיות באופן שהוא לעיתים מוקצן מכפי שהם מתנהגים בסביבתם החברתית הלא-וירטואלית ובכלל זה התנהגות פוגענית, ביטוי עצמי מוקצן והתנסויות מיניות המאפיינות את גיל ההתבגרות.⁵

סיכונים אלה אף מתעצמים בהתייחס לצעירים עם מוגבלות. ⁶השימוש ברשתות חברתיות עלול להעצים את הקושי בשיפוט מותאם של מצבים חברתיים ובהבנת קודים וכללים חברתיים, עקב חשיפה להתנהגויות שלא מתקיימת בהן שמירה על קודים חברתיים מקובלים (מגעים מיניים ללא היכרות מוקדמת, למשל); כניסה לאתרים חברתיים ה'מקובלים' בקרב כלל האוכלוסייה ולאו דווקא ייחודיים ומותאמים למוגבלות, תוך הצגת עצמי מדומה והסתרת או מזעור המוגבלות; טשטוש בהגדרת מושג החברות; ⁷טשטוש בהגדרת מה מקובל/לא מקובל, מותאם/לא מותאם.

ברשת מתקיימים קודים אחרים של תקשורת חברתית, מוסכמות שונות ביחס למי הוא חבר וכדומה. אלה המתקשים מלכתחילה בהבנת סיטואציות חברתיות, נורמות חברתיות, כללי התנהגות חברתית עלולים למצוא עצמם מתקשים עוד יותר במרחבי הרשת החברתית.

לאלה מתווספות השפעות שליליות בתחום הקוגניטיבי, ⁸החברתי, התקשורתי,⁹ הרגשי,¹⁰ההתנהגותי ¹¹ והאישי ¹²

לסיכום, בעולם סבוך, משתנה ומורכב, צעירים עם מוגבלות עלולים למצוא עצמם מבולבלים וללכת לאיבוד במרחבים הווירטואליים, שבהם מתקיימים קודים אחרים של תקשורת. השינויים המהירים, המסרים הסמויים, השימוש בשפה ייחודית עם חוקים משלה – כל אלה ועוד עלולים לגרום להתנהגות חברתית ומינית בלתי מותאמת שעלולה לחשוף אותם למגוון מצבי סיכון, לניצול ולפגיעה. לפיכך, נדרשים תיווך וליווי צמודים ויומיומיים, כדי לסייע להם להימנע ממצבי סיכון, ניצול ופגיעה.

עקרונות להתמודדות עם תקשורת במרחב הווירטואלי

זכרו, כי קיים קושי לעשות העברה מכללי התקשורת הנהוגים בעולם המציאותי לאלה הנהוגים בעולם הווירטואלי. סייעו בהבנת הסיטואציות בעולם הווירטואלי. לדוגמה: מה זה אומר לדעתך אם מישהו עושה או לא עושה לייק לתמונה או לפוסט. סייעו בפריסת מגוון אפשרויות: חוסר עניין, חוסר זמן, אפיון אישי – יש כאלה שמגיבים מיד ועל כל דבר, יש כאלה שלא נוהגים להגיב. או: כמה פעמים מתאים לדעתך לפנות למישהו בווטסאפ/פייסבוק/אינסטגרם למרות שאין מענה בלי שזה ייחשב להטרדה. או: האם מתאים לדעתך להעלות תמונה כזו? מה לדעתך חושבים אלה שרואים אותה? או: עם מי כדאי להיות חבר? אם מישהו מאשר חברות, מה זה אומר?

---

1. העידן הווירטואלי הציף אותנו בדרכי תקשורת חדשות, אשר משפיעות על צורת החשיבה, ההתנהגות וביטויי הרגש. שינויים אלו ניכרים לעין במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים ומייצרים בלבול רב. בשפה החדשה שנוצרה, שונו הכללים לגבי מהו פרטי ומהו הציבורי, מהי חברות ומהי הסכמה והיכן עובר הגבול בין חיזור והטרדה. תופעות חברתיות שליליות בקרב ילדים ומתבגרים העתיקו את מקומן מהזירה המסורתית (בית הספר, תנועות הנוער, השכונה וכד') אל עולם הרשתות החברתיות. אנו פוגשים אופנים שונים של בריונות ברשת :(Cyber bullying) איומים, סחיטות, החרמות, הפצת מידע, 'אאוטינג', התחזות, חדירה לפרטיות ופגיעות מיניות, אשר מתבצעות במרחבים הווירטואליים. הייחודיות של תופעות 'חדשות' אלו היא בכך שמחד הן מתבצעות באופן שכמעט אינו מאפשר למבוגרים להיות עדים להן ומאידך, בקרב קבוצת השווים, המעשים מקבלים חשיפה מרובה, לעיתים למול מאות ואלפי ילדים שהינם עדים-אילמים. לכך יש להוסיף את החשיפה הרבה לתכנים ארוטיים באמצעי המדיה השונים מגיל צעיר )לרוב ללא תיווך של המבוגרים), חשיפה המייצרת בלבול בין השלב ההתפתחותי של הילדים לבין התכנים אשר הם עסוקים בהם קוגניטיבית ורגשית.
2. רשתות חברתיות באינטרנט הן תחום המתפתח וגדל ללא הפסקה, מבחינת מספר הרשתות החברתיות ומאפייניהן, מבחינת האפשרויות שהן נותנות למשתמשים בהן ומבחינת היכולת לגלוש בהן במגוון אמצעים, ובכלל זה טלפונים ניידים. יש רשתות חברתיות רבות מאוד, והיישומים שהן מציעות שונים מעט אלו מאלו, ונוצרו או יועדו לקבוצות מסוימות. חלקן הוקמו סביב תחומי עניין משותפים, קידום קשרים מקצועיים, קשר של משתתפים מרקע דומה או מקבוצה אתנית, דתית, מגדרית, גילאית או פוליטית, וחלקן הפכו לרשתות המשמשות קבוצות שיש להן מאפיינים סוציו-אקונומיים דומים ללא כוונת מקימי הרשת. רשתות חברתיות הן מהיישומים הפופולריים ביותר באינטרנט. לדוגמה, כ-63% ממשתמשי האינטרנט בישראל משתמשים בפייסבוק. שלא כמו יישומים אחרים של האינטרנט, כמו פורומים, צ'אטים וטוקבקים, שבהם האנונימיות של המשתמש נשמרת במידה רבה, רשתות חברתיות מבוססות על מידע אישי אמיתי ועל קשרים אישיים הקיימים מחוץ לרשת. החברים ברשת מוזמנים לרשום בפרופיל האישי שלהם מידע אישי נרחב, ובכלל זה שם, תמונה, תאריך לידה, מקום מגורים, מקום לימודים ותחביבים. המשתמש יכול לבחור באיזו מידה יהיה המידע שפרסם פתוח לעיני הציבור באמצעות שינוי הגדרות הפרטיות באתר. כמו כן, יש אזור בדף המשתמש שבו אפשר להעלות תכנים ולהגיב עליהם, ואפשר לקבוע מי יוכל לראות את התכנים באזור זה ולהעלות אליו תכנים (וייסבלאי, 2011).
3. 'מדינת האינטרנט' היא המדינה השלישית בגודלה בעולם מבחינת אוכלוסייתה – בשני שלישים גדולה יותר מארצות הברית. השינויים התרבותיים המהירים ב'מדינה' זו עוררו דילמות חברתיות חדשות וסתירות. מושגים כגון 'פרטיות', 'חשיפה', 'חברות', 'שיתופיות' ו'אינטימיות', מקבלים ברשת משמעויות חדשות השונות ממשמעותן בעולם שמחוצה לה. ל'פרטיות' מייחסים גם משמעות פרדוכסלית: אנחנו רוצים ליצור את הרושם שיש לנו שליטה בחשיפה בעוד שלמעשה אנו אדישים ביחס לניהולה. המושג 'חשיפה', שעבר גלגולים רבים, נשאר מעורפל למדי – תלוי את מי שואלים, איך שואלים ובאיזה הקשר. למרות המשמעויות הסותרות של המושגים והמאבקים על הזכויות ברשת, זכו הרשתות לפריחה אצל גולשים רבים והן ממלאות מקום מרכזי בחייהם החברתיים (הכט, 2010).
4. בהתייחסות לבני נוער, יש הרואים בחשיפה ברשתות החברתיות מרכיב התפתחותי משמעותי: לפי עמדה זו, החשיפה משמשת להם מעין מנוף להגברת מעורבותם החברתית, שכן היא מסייעת להם ביצירת יחסים אינטימיים המבוססים על יושר ועל פתיחות. על פי עמדה זו, בקרב בני הנוער התפתחו שתי מערכות של נורמות נבדלות ביחס לחשיפה – האחת בחברה הרגילה והאחרת ברשת[iv]. מנגד, נשאלת השאלה האם הצורך בחשיפה העצמית הוא חיפוש אחר מירורינג? עד כמה לגיטימי לרצות לקבל 'לייק' על תמונה לצורך חיזוק הדימוי העצמי? האם התנהגות של חשיפה עצמית, המאלצת את האדם להתכחש לצורך שלו בפרטיות ולנסות לקבל סיפוק דרך חשיפתו למבטים מציצים היא מנגנון פיצוי מסתגל או הרסני? הומינר רואה בתופעת ההיחשפות ברשת התנהגות התמכרותית, המנסה לפצות באמצעות כמות ומידת החשיפה העצמית, על האיכות החסרה של מבט אמיתי ואוהב, בתוכו יש גם אינטימיות של הבנה וקבלה, ולא מציצנות לשמה. לדידה, זהו שיקוף מזויף וחלקי מאד. מכיוון שהחסך האמיתי נותר על כנו יש צורך בצריכה מוגברת של 'משככי כאבים', בדמות עוד ועוד חשיפה עצמית והגברת ה'רייטינג' בזכות חשיפת יתר כזו (הומינר, 2009).
5. ההעתקה של התנהגויות אלו למרחב הווירטואלי של הרשתות החברתיות – מרחב ציבורי הפתוח בפני מיליוני משתמשים אחרים, המתאפיין בתכונות מסוימות של האינטרנט שעשויות להחמיר התנהגויות מסוג מסוים – מעלה חשש לגרימת נזק ניכר (וייסבלאי 2011).
6. בעידן שבו חלק בלתי מבוטל מהתקשורת בין אנשים מתקיים באמצעות רשתות חברתיות, צעירים עם מוגבלות עלולים למצוא את עצמם, בהיעדר תיווך צמוד ויומיומי, מבולבלים וללכת לאיבוד במרחבים הווירטואליים, בהם מתקיימים קודים אחרים של תקשורת (כפי שיפורט בפרק השלישי). השינויים המהירים, המסרים הסמויים, השימוש בשפה ייחודית עם חוקים משלה – כל אלה ועוד, עלולים לגרום להתנהגות חברתית ומינית בלתי מותאמת שעלולה לחשוף אותם למגוון מצבי סיכון, ניצול ופגיעה.
7. הרשת החברתית מוגדרת כרשת בין 'חברים', אך היא יוצרת הגדרת חברוּת משלה: סטאטוס החברות באינטרנט בנוי בצורה ליניארית – כן חבר, לא חבר. חלק מן האנשים המוגדרים ברשת כחברים הם אנשים שאינם מכירים כלל זה את זה. החשיפה לאנשים רבים, בדרגות היכרות שונות עד לכדי חוסר היכרות, עלולה להגביר את הסיכון לקבלת תגובות 'לא חברתיות', משפילות ופוגעות (לוי, 2011).
8. בהשפעת השימוש במדיה, לרבות ברשתות חברתיות: ריבוי עיוותי חשיבה, תפיסות מגדריות סטריאוטיפיות, טשטוש מושג ההסכמה.
9. קושי בהבנת הקודים של התקשורת הווירטואלית (ווטסאפ, אינסטגרם, צ'טים, פייסבוק); השימוש במסכים ובתקשורת שאינה פנים מול פנים, מקשה עוד יותר על הבנת sub-text, תקשורת רב-משמעית, תקשורת בלתי מילולית שמתקיימת גם באמצעות סמלים וסימנים; הקצנה של מאפיינים כגון: תקשורת 'מכאנית', נטולת הקשר רגשי, אנונימית, זרה, מסתגרת; חשיפה למצבי סיכון ופגיעה (שימוש במצלמות, חשיפה עצמית, חשיפת פרטים אישיים וכד').
10. העלאת ההצפה הרגשית בעקבות החשיפה לתכנים מיניים; שימוש בהתנהגות מינית אוטו-ארוטית (צפייה בפורנו, אוננות) כמנגנון מרכזי לוויסות רגשי; בפורנו: חשיפה ל'קשרים זוגיים' נטולי רגשות, הדדיות, אמפטיה וכד'.
11. טשטוש גבולות מושג הפרטיות (קיום מגעים מיניים ללא שמירה על פרטיות), מרחקים חברתיים מותאמים והתנהגות מינית מותאמת; התנהגות ללא כללים ברורים של שיפוט חברתי ומוסרי; 'תרגום' מוטעה של תכנים מיניים ו'הלבשתם' על ההתנהגות; טקסים וריטואלים סביב התנהגות מינית, התעסקות אובססיבית במיניות (צפייה בפורנו, אוננות, מגעים בלתי מותאמים); טשטוש גבולות ההסכמה; המדיה מספקת סיפוקים מידיים, ובכך מחלישה את כישורי השליטה בדחפים ואת יכולת השמירה על קשב מתמשך: שימוש פתולוגי באינטרנט נמצא במתאם של 100% עם הפרעת קשב (קרלי, דורקי ושותפיהם, 2012, בתוך: קמיניץ ברכוז, 2016).
12. במקרים רבים הצגת עצמי מדומה, לעיתים אידאלי ולא מציאותי, תוך מזעור או התעלמות ממרכיבי המוגבלות; תקשורת ווירטואלית שמאפשרת 'להימנע' ממצבי דחייה, אך בפועל מרחיקה את הפרט מלמידת מיומנויות חברתיות וזוגיות בעולם האמיתי ומפיתוח זהות אישית מותאמת והשתייכות לקבוצת השווים; חיפוש אחר בני זוג ללא מוגבלות.