על פי נתוני מינהל מוגבלויות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים המיוחדים, האוכלוסייה אשר מחזיקה תעודות עיוור במדינת ישראל מונה כיום כ-24,800 אנשים. 5% מהם נמצאים בין הגילאים 18-0, כ-35% מהם בין 67-19 (גיל העבודה) ו-60% מהם מעל גיל 67. נכון לדצמבר 2017, רק כ- 10% מתוך מחזיקי תעודות עיוור הם אנשים עם עיוורון מוחלט. מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה, כגוף אשר אמון על הנפקות תעודת העיוור במדינת ישראל, מאשר ומנפיק תעודת עיוור על פי שלושה קריטריונים שהם:
- עיוורון מוחלט.
- חדות ראייה: היכולת של העין לזהות פרטים בצורה בהירה, לאחר תיקון אופטי בעין הטובה יותר, הקריטריון הוא 3/60. כלומר, מה שאדם עם ראייה תקינה רואה ממרחק של 60 מטר, אדם שנמצא בטווח הקריטריון הזה, רואה ממרחק של שלושה מטר בלבד.
3. שדה ראייה: המרחב שבו ניתן לראות פריט מסוים, כשהמבט מקובע למקום אחד במרכז. הקריטריון הוא שדה של לכל היותר 20 מעלות לאחר תיקון אופטי בעין הטובה ביותר.
על אדם לעמוד באחד משני הקריטריונים האחרונים (חדות uשדה) או בשניהם, כדי לקבל אישור לתעודת עיוור. על פי הערכה, במדינת ישראל חיים היום כ-75,000 איש עם לקויות ראייה בגילאים השונים, ללא תעודת עיוור, מפני שהם אינם עומדים בקריטריונים או שקיימים חסמים שונים במימוש זכות זו והשירותים הנלווים אליה. חשוב להדגיש, כי קשייו ואתגריו התפקודיים והרגשיים של אדם עם לקות ראייה, בכל גיל, הם רבים ואינם תלויים או קשורים בהכרח לקריטריונים ולמדדים המתוארים לקבלת תעודת העיוור.
תהליך קליטת חניך עם לקות ראייה או עיוורון במסגרת המכינה הקדם-צבאית, מחייב התייחסות מקצועית רגישה להיבטים רגשיים ותפקודיים כאחד. התמודדותו של צעיר עם מגבלת ראייה עם תהליך המעבר וההשתלבות במסגרת המכינה, כמסגרת חיים חדשה, מחייבת התייחסות למספר נקודות משמעותיות:
- אופן ורמת עיבוד הלקות על ידי החניך (תהליך רגשי אשר לרוב מלווה על ידי איש מקצוע מהתחום הסוציאלי ושונה בין אדם לאדם).
- התמודדות רגשית ותפקודית עם מעבר לסביבה פיזית וסביבת פעילות מאתגרת חדשה. זהו תהליך אשר מחייב פיתוח אוריינטציה במרחב, בצורה משמעותית ומודרכת על ידי איש מקצוע מתחום השיקום התפקודי, הן בשלב הקליטה והן לאורך הפעילות השוטפת, אשר תפגיש את הצעיר עם אתגרים בצורה שוטפת.
- התמודדות עם השתלבות בקבוצה חברתית חדשה. זהו תהליך אשר מחייב רגישות גבוהה, הכנה וליווי של החניך ושל הקבוצה החברתית הרחבה, אשר ייתכן שחבריה פוגשים לראשונה היבטים של תפקוד עם מגבלת ראייה.
- התמודדות לאורך תקופת המכינה עם תמונת עתיד שונה, או כזו המחייבת היערכות נוספת, מהקבוצה החברתית הרחבה. התמודדות זו מחייבת יכולת הכלה מצד הצוות המלווה והיכרות עם המענים המתאימים לחניך עם מגבלת הראייה.
- מגבלת הראייה (לקות ראייה או עיוורון מלא) מחייבת היערכות, ליווי והתייחסות שונה מבחינת דרישות המכינה וסביבתה.
- קיים הבדל בתהליכי למידה, אסטרטגיות תפקוד והיכרות עם מושגים, בין חניך עם עיוורון או לקות ראייה מולדים, לאלה שנגרמו במהלך החיים.
שימו לב: עקב ההשפעה המשמעותית של חוש הראייה נהוג לייחס כל ירידה תפקודית של אדם עם לקות ראייה ללקות זו. אולם ישנם אנשים ומצבים שהקשיים התפקודיים אינם נובעים מבעיית הראייה אלא בעקבות הרגלים, רצונות, העדפות או לקויות אחרות. לכן, יש צורך לעשות הבחנה מבדלת ולהבין ממה נובע חוסר התפקוד. יש לתת את הדעת על משמעות נקודות אלה עבור החניך וסביבתו בכל משך תקופת הפעילות ויש לערב ולהיעזר באנשי המקצוע מתחום השיקום הרגשי והתפקודי בצורה שוטפת, כדי לחזק את תפקודו של החניך.
