מערך הדרכה לקבוצה

מפגש קבוצתי: חיזוק יכולת הליווי וסביבתו העצמאית של החניך

מטרה ראשית: חיזוק תפקודו של החניך עם לקות ראייה או עיוורון.
באמצעות:

·      העלאת המודעות בקרב הקבוצה החברתית במכינה.

·      הכרת הקשיים התפקודיים של לקות הראייה עקב מחלות.

·      הכרת עקרונות המאפשרים תפקוד עצמאי ויישומם בשטח.

משך ההדרכה: 90 דקות.

עזרים: מצגת מלווה, כיסויים לעיניים, אמצעי המחשה על פי רצון מדריך

מדריך יקר, לפניך המלצה למבנה מפגש הכנה לחניכי המכינה אודות עיוורון או לקות הראייה. אנא התאם את מבנה ותוכני המפגש למאפייני הקבוצה והחניכים. מעל הכול, תאם וגבש יחד עם החניך את הדגשים, הנושאים ודרך הצגתם. תן מקום לחששות, שאלות ובקשות למידע נוסף.

מבנה מפגש מומלץ

• פתיחה: הצגת מטרות המפגש: חיזוק התפקוד והעצמאות של הצעיר עם מגבלת הראייה, הכרה בחשיבות הקבוצה החברתית כגורם נוסף בחיזוק עצמאותו ותפקודו של החניך.
• בירור עמדות/שמש אסוציאציות. הצפה של הנושא: מה המחשבה/אסוציאציה הראשונה שעולה בראשנו, כאשר אנו שומעים את המונח "עיוורון" או "לקות ראייה" – מדוע? (חוסר מידע? חשש?)
• סימולציית פתיחה: כל משתתף עושה שימוש במשקפי סימולציה וכיסויי עיניים לביצוע פעולה לפי בחירת המנחה:
• כתיבת שם מלא, תעודת זהות או אסוציאציה ראשונה כששומעים את המונח "עיוורון".
• ביצוע פעולה – הליכה על ידי מלווה, שימוש בציוד.

עיבוד: מה היה קשה? מה קידם? האם משהו בהתנהלות הקבוצתית תרם/הקשה על ביצוע הפעולה? מה, לדעתכם, יכול לחזק את הסביבה כך שתפקודו של האדם עם מגבלת הראייה יוכל להיות עצמאי?

• מצגת מלווה: חיזוק הבנת הלקות ועקרונות ה"סיוע מקדם עצמאות" – שקפים מרכזיים:
• רקע – עיוורון ולקויות ראייה – עיוורון מלא מול לקות ראייה.
• סיוע מקדם עצמאות: עקרונות בחיזוק סביבתו של האדם עם מגבלת הראייה.
• עקרון הקביעות.
• עקרון הניגודיות.
• שימוש בחושים מפצים.
• שימוש בטכנולוגיה מסייעת – הצגת הנושא ומתן דוגמאות לעזרים.
• קווים מנחים לתקשורת בין-אישית מותאמת ומקדמת עם החניך.
• דגשים מרכזיים בניידות וליווי פיזי, כולל הדגמה ותרגול של ליווי אדם עם עיוורון עם הצעיר הוא עם עיוורון מלא.

אחרי הצגת כל עיקרון מתבצעת חשיבה עם הקבוצה, כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בסביבת פעילות הקבוצה, כיצד ניתן לחזק פעולות המבוססות על עקרונות אלה?

• סיכום: חזרה לשמש אסוציאציות שהוכנה על ידי הקבוצה בתחילת המפגש. האם כל אחד היה נותן כעת אסוציאציות אחרות מאילו שנתן בהתחלה? מדוע? מה גרם לשינוי?

רצוי בשלב זה גם להדגיש את החשיבות של התקשורת עם החניך/כה עם לקות הראייה: 

• פניה ישירה ולא עקיפה
• שאלות קונקרטיות לגבי יכולת ביצוע פעולה כלשהי
• מה הציפיות מאיתנו
• מה אנחנו מצפים ממנו/ה באשר לביטוי הצרכים שלו/ה
• למידה משותפת לצורך יצירת דיבור פתוח וכנה בנוגע לקשיים, באופן פשוט ויומיומי שיקדם הבנה הדדית