ילדים, מתבגרים ובוגרים מחוברים שעות רבות במשך היום לסוגי מדיה שונים, נחשפים למידע, לתכנים, לתקשורת חברתית, שלא תמיד מותאמים לגילם, להתפתחותם, למצבם האישי, החברתי, הרגשי והנפשי. תכנים אלה משפיעים באופן משמעותי על גיבוש גישה והתייחסות לקשרים חברתיים, להבנת סיטואציות חברתיות ובין-אישיות, להתנהגות מינית ולהתפתחות מינית.
מתבגרים עם מוגבלות מתקשים פעמים רבות להכיל את התכנים, להתמודד עם המסרים, להבין מהי התנהגות חברתית או מינית מתאימה, מהו מרחב פרטי ומהו מרחב ציבורי, מיהו זר ומיהו מוכר, מיהו חבר מציאותי ומיהו חבר ווירטואלי. קשיים אלה עלולים לא רק לפגוע בזכויותיהם, אלא אף לחשוף אותם להתנהגויות חברתיות ומיניות בלתי מותאמות ולמצבי סיכון, ניצול ופגיעה.
האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, אשר אומצה על ידי האספה הכללית של האו״ם ב-2006 ואושררה על ידי כנסת ישראל ב-2012,1 קבעה קריטריונים לשוויון, להשתתפות מלאה, להכללה, להתאמות, לבחירה ולהגדרה של אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים, לרבות בתחום המיני והחברתי, כפי שיפורט בהמשך.
הערות שוליים
- מדינת ישראל מביעה בזה את כוונתה לאשרר את האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, בהתאם להסתייגות הבאה: מדינת ישראל מביעה את הסתייגותה ביחס להוראות המתייחסות לנישואין בסעיף 23 (1) (א) לאמנה, במידה שדיני המעמד האישי, המחייבים את הקהילות הדתיות השונות בישראל, אינם תואמים הוראות אלה.
מתוך: http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2012/Pages/des5100.aspx
