חזון השילוב

בשנים האחרונות ישנה עלייה דרמטית בשכיחות של מקרי ה- ASDהמדווחים ברחבי העולם ובישראל והנתונים ממשיכים לעלות בהתמדה. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מ-1998 הביא לשינוי בתפיסת שוויון ההזדמנויות. יחד עם המודעות הגדלה סביב הנושא, צמח שילובם של אנשים עם מוגבלות במרחב החברתי והתעסוקתי.

בעבר, לאנשים עם מוגבלות היו מסגרות מיוחדות משלהם והם היו מודרים לחלוטין מהחברה הכללית. המושג "שילוב" עבר גלגולים שונים והשתנה בהדרגה, בהתאם לשלוש תפיסות מרכזיות:

1. תפיסת הזרם המרכזי ((Mainstreaming: תפיסה זו הגדירה את זכותם האנושית של אנשים עם מוגבלות לחיים נורמליים ככל האפשר, בתנאי חיים מקובלים ובסביבה כמה שפחות מגבילה.
   לדוגמה: על פי מודל זה יתקיימו שתי קבוצות נפרדות של מכינות קדם-צבאיות – אחת למכיניסטים עם ASD ואחת למכניסטים עם התפתחות תקינה. מכיניסטים עם ASD ישהו במסגרת מיוחדת, במרחב פיזי מופרד. אם יתאפשר, מכיניסטים עם ASD יגיעו למפגשים מסוימים שיתקיימו במסגרת הרגילה.
   
2. תפיסת האינטגרציה (Integration): תפיסה זו הדגישה את הצורך לשלב אנשים עם מוגבלות בקהילה. ההתייחסות היא בעיקר למיקום הפיזי של אנשים עם מוגבלות בסביבה נורמטיבית ולפיתוח התפקודים שיאפשרו להם "להיות כמו כולם".
   לדוגמה: על פי מודל זה תתקיים מסגרת מיוחדת בתוך המסגרת הרגילה. מכיניסטים עם ASD יהיו קרובים ותתאפשר להם אינטראקציה עם הסביבה הרגילה. יתקיימו אירועים משותפים, כמו הפסקות, טקסים, טיולים.
   
3. תפיסת ההכללה (Inclusion): תפיסה זו מבטאת התקדמות נוספת בהתייחסות החברה לאנשים עם מוגבלות. מדובר בשותפות ובאיחוד מלא בכל הרמות. הכללה מבטאת גם יצירת כל התנאים שיסייעו לאנשים עם מוגבלות להשיג אוטונומיה, עצמאות תפקודית ואיכות חיים לפי צורכיהם ורצונותיהם האישיים, מתוך הבנה כי איכות חיים היא חוויה סובייקטיבית ואינטואיטיבית.
   לדוגמה: על פי מודל זה תהיה מסגרת אחת שבה כולם יחד, כאשר התמיכה למכיניסטים עם ASD תינתן בתוך המסגרת הרגילה. הלמידה תהיה שיתופית וכלל הפעילויות יתקיימו יחד.

כיום, כשאנו מדברים על שילוב, אנו שואפים לפעול לפי תפיסת ההכללה. בשילוב האדם הוא חלק מהכלל, הוא נתרם והוא תורם; הוא אינו אורח ואינו נתפס כ-OUTSIDER, אלא הוא אחד מכולם. באפשרותו לקיים חיים מלאים במסגרת החברה שבה הוא חי. באופן זה, בשילוב נכון, לכל צד יש זכות קיום ממקום שוויוני ולא מתוך עליונות של אחד הצדדים. לשם כך, ניתנים כלים מתאימים לאדם המשולב ללמוד להיות חלק מהחברה המקיפה אותו, להבין ולהפנים נורמות המקובלות בה, שיכולות להשתנות מסביבה לסביבה, תוך התייחסות לאדם שהוא. במקביל, ניתנים כלים לסביבה להבין את האדם עם המוגבלות, את היכולות והצרכים שלו וכיצד מתאפשר האיזון ביניהם. כך מאפשרים תמיכה למיצוי הפוטנציאל האישי של כל אדם לשם חיים איכותיים ומלאים יותר, תוך התחשבות בצורכי הסביבה והתאמתה לקידום האדם עם המוגבלות.

השילוב חושף את הסביבה למגוון האנושי הקיים בה ואת האנשים עם ASD למודלים מקובלים. הסביבה לומדת לקבל ולהכיל את השונות (גם קלה יותר ולא רק במצבים של ASD) בטבעיות ובאהבה ולשמור על האיזון שבין המגוון הקיים בה לבין נורמות החברה. חשיפת האדם יכולה לסייע לשיפור כישוריו השונים ובכך, להכין אותו לחיים עצמאיים ותורמים בחברה שבה הוא חי.