הפרעות על הרצף האוטיסטי (ASD – Autism Spectrum Disorders)

הכנה לטיול
תכנון הטיול

מבוא

רצף של תסמונות המתאפיינות בליקויים משמעותיים בתקשורת, במיומנויות חברתיות וביחסים בין-אישיים ומלווים בהתנהגויות, פעילויות ותחומי עניין נוקשים וחזרתיים. במישור ההתנהגותי, אנשים המאובחנים עם ASD מתאפיינים בתבניות התנהגותיות נוקשות וחזרתיות, כגון: תנועות סטריאוטיפיות (לדוגמה שפשוף הידיים זו בזו), התעקשות על סדר וחוקיות, היצמדות לתבניות טקסיות שונות ונטייה לדבוק בתחומי עניין ייחודיים באופן נוקשה וחריג. בנוסף לכך, לעיתים קרובות, אנשים עם ASD מתאפיינים ברגישות יתר או בתת-רגישות חושית.

לעיתים קרובות לא נשים לב עד כמה מצבים חברתיים בין-אישיים עשירים ומרובי סימנים אשר עוזרים לנו להבינם. רמזים לכך אנו יכולים לחוש כאשר אנו מוצאים את עצמנו מתכתבים בוואצאפ ומתקשים להבין את "כוונת המשורר" אם האימוג'י לא בא לעזרתנו, או לחילופין, את הבלבול שאנו חשים כאשר לא ברור לנו האם ההערה שנזרקה כעת לחלל החדר נאמרה ברצינות או חלק מהומור ציני עוקצני ושנון. ברגעים אלו, אנו חשים בלבול, ומגייסים את יכולותינו השונות (החושיות והרגשיות) לשם הבנת הסיטואציה. עבור אנשים המאובחנים עם ASD אינטראקציות בין-אישיות או חברתיות הן קשות להבנה, דבר אשר בא לידי ביטוי ביצירת תקשורת הדדית עם הזולת (מילולית ולא-מילולית), בשיתוף רגשי וכן ביכולת להבין ולפתח מערכות יחסים ולהשתלב במצבים חברתיים. ניתן לומר, כי אינטראקציות בין-אישיות או חברתיות אשר בבסיסן הן עמומות ומרובות גירויים, קשות להבנה עבור אנשים המאובחנים עם ASD והם זקוקים לתיווך כדי להבינן.

הרגישות החושית אשר פעמים רבות מאפיינת אנשים המאובחנים עם ASD משמעותה, שגירויים רבים שרובנו מצליחים להתעלם מהם במהלך היומיום נחווים באופן עוצמתי אצל אנשים אלה ולכן אינם מצליחים להיות ממוסכים (למשל, מרקמים מסוימים, עוצמות קול). דמיינו את חוויית העומס והבלגן שאנו חשים לעיתים כאשר אנו מגיעים למדינה זרה, שבה ההמולה רבה, הריחות והטעמים חדשים וחזקים.

אם ניקח בחשבון חוויות אלו ונחשוב על אופיו של טיול, שבו אנו מצויים באינטראקציה בין-אישית ובלתי פורמלית בלתי פוסקת, שבו סדר היום השגרתי משתנה והטבע מספק שלל גירויים אשר חלקם שונים מאלו שאנו מורגלים בחוויית היומיום, נוכל להבין עד כמה אירוע מסוג זה יכול להיות חוויה מרגשת ועוצמתית, אך גם כזו אשר יכולה להיות גם מאתגרת מאוד ומעוררת מתחים עבור אנשים המאובחנים עם ASD. גם במקרה זה הכנה משמעותית לפני יציאה לטיולים היא קריטית לשם התמודדות עם אתגרי הטיול ויצירת חוויה משמעותית, חיובית ואף מעצימה. להלן מספר כללים והנחיות על פי הם יש לפעול:

בעת ההכנה לטיול

1. יצירת סדר וארגון מיטיבים עבור כולנו, אך עבור אנשים המאובחנים עם ASD הצורך בסדר ובחוקיות משמעותי עוד יותר. ישנה חשיבות לצמצם את חוסר הוודאות והעמימות באופן משמעותי בעת ההכנה לטיול וזאת על ידי הצגת לוחות הזמנים ומסלולי הטיול באופן הריאלי ביותר (ללא התחייבות על דברים שלא ניתן לדעת מראש). כחלק מהצגת תוכנית הטיול יש לציין את מיקום המסלולים, אורכם, שעות היציאה, זמני הנסיעה המשוערים באוטובוס (תוך התייחסות לכך שאלו משוערים בלבד), ומקומות העצירה בזמן הנסיעה. כמו כן, יש לתאר את תוואי המסלול: האם תהיה הליכה במים, בחוף הים, בסביבה סלעית או בוצית; נקודות ייחודיות במסלול, כגון מערה/מעיין; נקודות מאתגרות, כגון עלייה/ירידה, טיפוס על סולם חבלים וכדומה. מומלץ מאוד להכין דף המתאר את כל הפרטים הללו (בצורה מפורטת ואולי אף משלבת סמלים), כך שמידע זה ילווה את החניך לאורך כל המסלול וישמש אותו ברגעים של חוסר ודאות.
2. בשל הקושי באינטראקציות חברתיות, הגדרת הזמנים שבהם תהיה שיחה "חופשית" וקביעת הזמנים שבהם תהיה העברת תכנים פורמליים/פעילויות מובנות, אלה עשויים לעזור ביצירת סדר וארגון בתוך החוויה החברתית העמוסה של הטיול. על כן, כבר בהכנה לטיול יש להגדיר זמנים של שיחות ואינטראקציות חברתיות בלתי פורמליות ומתי הם זמני הפעילות המובנית. יש להתייחס לחלוקה זו הן במהלך מסלול ההליכה והן בזמני הטיול הנוספים, למשל כאשר מגיעים למקומות הלינה.
3. בשל הרגישות החושית, שפעמים רבות מאפיינת אנשים המאובחנים עם ASD, יש לערוך שיחה עם החניך (ולעיתים גם עם משפחתו) האם ובאיזה אופן רגישות זו מתבטאת אצלו: האם ישנם מרקמים אשר קשים עבורו באופן מיוחד (דוגמת חול, חצץ, מים) ומהי מידת הקושי. הבנה זו לפני הטיול תאפשר לחשוב יחד כיצד יש להיערך אם צפוי קושי מסוג זה בטיול. זאת, בין אם מדובר בהכנה מראש להתמודדויות שצפויות להיות בטיול' בין אם מדובר בחשיפת החניך לפני הטיול למרקמים אלו כדי שיוכל לראות מה עוזר לו להתמודד עם חשיפה אליהם ובין אם בקבלת החלטה, כי יש צורך לקחת זאת בחשבון בתכנון מסלול הטיול או מקום הלינה.
4. היערכות מוקדמת להגבלות תזונתיות: לפני היציאה לטיול יש לברר עם החניך האם יש הגבלות תזונתיות שיש לדעת עליהן לפני היציאה לטיול. לעיתים אנשים המאובחנים עם ASD אוכלים על פי תפריט ייחודי, אם בשל הגבלות רפואיות ואם בשל קושי עם יצירת גיוון. כאשר מדובר בתפריט רפואי יש לקחת זאת בחשבון ולוודא כי אכן תהיה התחשבות בכך במהלך הטיול. אך גם במקרה של תפריט מוגבל, הנובע מבררנות של החניך, על המדריך להבין כי בררנות זו יכולה להיות לא כתוצאה מ"פינוק", כי אם מתוך מקום של קושי ועל כן להתייחס לכך בכבוד, בין אם ניתן להיענות למבוקשו במלואו ובין אם לאו. לדוגמה, ניתן לעבור עם החניך על התפריט הצפוי ואף להכינו יחדיו תוך התחשבות בצרכיו.
5. ארגון הציוד לקראת הטיול: ככל שרשימת הציוד תהיה כתובה באופן מאורגן וברור יותר הדבר יקל על ארגון הציוד עצמו ויוכל לעזור לחניך לבסס חוויית ביטחון ושליטה. לשם כך, רשימת הציוד יכולה לציין מדוע יש צורך בחפצים השונים. אפשר לערוך את הרשימה על פי סדר שישקף את הפעילויות שיהיו בכל אחד מהימים.
6. היערכות רפואית: כפי שהוזכרה בתחילת הפרק.
7. הכנה של חברי הקבוצה/החולייה: ראשית, הכנה לקראת הטיול תאפשר לקבוצה להביע חששות שעולים לקראת היציאה לטיול. בנוסף לכך, ההכנה המשותפת יכולה לתת ביטוי לחוזקות של החניך (כמו גם של המודרכים האחרים) ובכך להנכיח את התרומה הייחודית של כל אחד מחברי הקבוצה וכיצד כל אחד יכול לתרום להצלחת הטיול או הניווט. לדוגמה, אם החניך טוב מאוד בידיעת דרכים ואוהב לתכנן מסלולים ניתן לתת לו תפקיד בארגון מסלולי הנסיעה והטיול, או לחילופין, אם הוא אוהב מיפוי והגדרת צמחים או ארכיאולוגיה הוא יכול להיות אחראי על יצירת דפים המגדירים את הצמחים השונים, שבהם הקבוצה עשויה להיתקל במהלך הטיול או מיפוי של נקודות בעלות עניין ארכיאולוגי לאורך המסלול (עם זאת, חשוב לא להניח מראש כי אהבות מסוג זה בהכרח קיימות).

מורכבויות שיש להתייחס אליהן בתכנון הטיול

דגשים לנסיעה בדרכים

1. מקומות עצירה: בשל הקשיים והאתגרים שהוזכרו לעיל, ישנה עדיפות למציאת מקומות עצירה שקטים יחסית ופחות מרובי המולה.
2. זמן עצירה: הקפידו לציין את זמן העצירה המשוער, כמו גם את מטרת העצירה (קניית אוכל, הליכה לשירותים, זמן התאווררות). הזכירו את תוכנית המשך היום המתוכנן (מה יהיה אחרי שחוזרים מההפסקה). כאמור, יצירת סדר יום קבוע וידוע מראש פעמים רבות חיונית עבור אנשים המאובחנים עם ASD, על כן ההתייחסות ללוח הזמנים אינה חשובה רק בשלבי ההכנה לטיול, אלא גם במהלך יום הטיול עצמו.
3. הסברים במהלך הנסיעה: יש לוודא מראש את מידת הרגישות לרעשים. לעיתים דיבור במיקרופון יכול להיות חוויה בלתי נסבלת עבור החניך ועדיף לוותר על שימוש בו.

דגשים למהלך ההליכה

1. בהליכה בשטח: פעמים רבות לא יהיו קשיים פיזיים, עם זאת, לעיתים יכול להיות סרבול תנועתי, אשר יקשה על ההליכה באזורים מאתגרים. במקרה כזה, יש לשים לב האם לחניך יש צורך בעזרה בסחיבת הציוד על ידי אחד מחברי הקבוצה, תמיכה בהליכה באזורים מאתגרים או לחילופין האטת קצב ההליכה של הקבוצה. את כל אלו יש לקחת בחשבון בעת תכנון לוחות הזמנים של יום הטיול.
2. במהלך ההליכה: בשל הקשיים בתקשורת חברתית, על המדריך להיות קשוב ולשים לב שהחניך אינו "הולך לאיבוד" באינטראקציות החברתיות. משמעות הדבר היא לנסות להסביר מצבים חברתיים באופן מפורש יותר כאשר נדמה כי החניך מתקשה להבינם (המצב יכול להתרחש בעת שיחה צינית יותר בין החניכים, או כאשר עולים קשיים חברתיים באופן פחות מפורש). על המדריך לנהל שיחה עם החניך כאשר הוא מתקשה בכך (לשאול יותר שאלות מפורשות במקום לצפות שהשיחה "תזרום"). יש לזכור, כי קושי בתקשורת חברתית אין משמעותו היעדר רצון בקיומה.
3. עצירה לפני נקודות מאתגרות במסלול: יש להתייחס לנקודות האתגריות במסלול בתחילתו ולפרט את מאפייניהן ומה הקבוצה תידרש לעשות בהגעתה אליהן. כך נקודות אלו יהיו יותר צפויות ופחות מעוררות חרדה. כמובן שפרט להכנה מראש חשובים העידוד, התמיכה והחשיבה החיובית והמעצימה בעת ההתמודדות עם האתגרים במסלול.
4. התמצאות: אם החניך הוא בעל יכולת קריאת מפה/זכירת קווי אוטובוס/כבישים/עובדות היסטוריות, ניתן להיעזר בו גם במהלך הטיול או הניווט ובכך לתת לנקודות חוזק באישיותו לבוא לידי ביטוי. באופן כללי, אנשים המאופיינים עם ASD הם בעלי ראייה מרחבית טובה וכתוצאה מכך, בעלי יכולות ניווט טובות.
5. בניווטים: יש להתייחס להתמודדות עם סיטואציה שהיא פחות בשליטה ובעלת ודאות נמוכה (כאשר אין מסלול ברור) ולתת מקום לעיבוד החוויה. לצד תיקוף הקושי, חשוב לשמר ולהזכיר את הקול אשר מתייחס לחשיבותן של פעילויות מסוג זה. כמו כן, לפני הניווט יש לחשוב ולהחליט עם הקבוצה מהם היעדים המתאימים לקבוצת הניווט. אפשר להחליט לא להתייחס לכמות הנ"צ שנמצאו, אלא לעצם ההגעה אליהם על פי הסדר המתוכנן ובכך לאפשר לקבוצה לראות את הישגיהם בתוך החוויה המשמעותית שעברו.
6. חברי צוות: אם יש חיבור משמעותי בין חניכים, יש לשקול האם מתאים שיהיו יחד לאורך הניווטים השונים במהלך השנה כתהליך המשכי ומשותף. החלטה זו צריכה להתקבל הן על בסיס אופייה של המכינה והמטרות שהיא מגדירה עבור החניכים והן על בסיס שיחות פרטניות וקבוצתיות עם חברי הקבוצה. כמו כן, יש לבחון את היתרונות והחסרונות בכך עבור כל אחד מחניכי הקבוצה.

דגשים בבחירת אתרים ונקודות עצירה במסלול

1. בחירת מקומות עצירה במהלך הטיול: השתדלו, עד כמה שניתן, להגדיר בתחילת היום מה יהיו נקודות העצירה על ידי סימון שעה שבה תהיה עצירה, או הגעה לנ"צ מסוים.
2. מיקום העצירות: הצפת גירויים יכולה להיות קשה עבור החניך, על כן גם במהלך מסלול הטיול יש לבחור נקודות עצירה שקטות יחסית. כמו כן, אם ידוע על קושי עם מרקמים, יש לשים לב כי נקודות העצירה אינן במקומות אשר יקשו על החוויה החושית (לדוגמה, אם ידוע על קושי עם חצץ, לא לבחור במקום עצירה שאין אפשרות אחרת אלא לשבת על חצץ).
3. בסביבה עירונית: המולת הסביבה העירונית עשויה להקשות על החניך ועל כן יש לתת עדיפות למתן הסברים באזורים שקטים ולבחירה של צירי הליכה שקטים יותר אם הדבר מתאפשר.

דגשים להדרכות במהלך המסלול

1. התאמת אופן הדיבור: בשל קשיים בקריאת מצבים חברתיים עמומים, הבעות פנים ודיבור מטאפורי, יש לשים לב כי החניך אינו "הולך לאיבוד" בדיבור אשר נשאר בלתי מובן עבורו משום שאינו ישיר וברור מספיק.
2. יחס אישי: אם אתם בוחרים להראות לקבוצה דבר מה בזמן ההליכה/העצירה הקפידו להסב את תשומת ליבו של החניך, שכן פעמים רבות העומס החושי יקשה עליו והוא לא יהיה קשוב להסברכם.
3. תכנים: פעילויות מובנות יותר יכולות להיות פשוטות יותר, לספק הפוגה ואף לאפשר לנקודות חוזק של המודרכים לקבל ביטוי (עבור כל המודרכים ובאופן משמעותי יותר עבור מודרכים המאובחנים עם ASD). יש לשים לב שבמהלך הטיול העברת הידע משולבת בפעילויות דוגמת חידוני טריוויה, הגדרות צמחים ותצפיות ולא רק בהדרכות פרונטליות של המדריכים והחניכים. עם זאת, אין לחשוש משילוב של פעילויות בעלות היבטים חברתיים המובנים בתוכן, דוגמת פעילויות ODT. פעילויות מסוג זה יכולות להיות מיטיבות דווקא משום שהן כוללות משימות מובנות ובמקביל משלבות למידה והתבוננות חברתית.
4. רצוי לבחון מראש את תחומי העניין של החניך: לרוב, לחניכים עם ASD תחומי עניין ייחודיים, שבהם הם מגלים ידע נרחב. אם תחומי העניין של החניך יכולים להיות רלוונטיים לטיול – מומלץ מאוד לאפשר לו לתרום מידיעותיו לקבוצה, שכן הדבר גורם להעצמתו.

דגשים במקומות הלינה

1. התמצאות חברתית: ניתן לצפות שזמני הפנאי של הקבוצה יהיו קשים יותר עבור חניכים המאובחנים עם ASD. בשל כך, דווקא סיום יום הטיול והגעה לאזור הלינה, הכולל שהייה ממושכת ללא פעילות מוגדרת, עשוי להיות הזמן המאתגר ביותר עבורם. יש לקחת זאת בחשבון בתכנון הטיול ולהשתדל לייצר סדר עד כמה שניתן גם בשלב זה. מומלץ לשלב פעילות מובנית אחת במהלך הערב. כמו כן, אם החניך רוצה בכך, ניתן לייצר לוח זמנים פרטני עבור שעות הערב, עליו ניתן להחליט טרם היציאה לטיול (לדוגמה, לוח זמנים זה יכלול זמן התארגנות אישית, הכנת ארוחת הערב הקבוצתית, אכילה משותפת, פעילות חברתית כללית, אינטראקציה חברתית חופשית), אך גם בזמן זה על המדריך להיות קשוב אל החניך (על פי צרכיו). על המדריך לשים לב שהחניך אינו "הולך לאיבוד" באינטראקציה החברתית להוות עבורו עוגן חברתי אם החניך זקוק לכך.
2. פעילות ערב: בשונה מהזמן החופשי, פעילות הערב תוכל להקל על החניך ככל שתהיה מובנית יותר. יש לשים דגש על עיבוד והכלה הן של החניך והן של חברי הקבוצה לאורך ימי הטיול, לעודד שיתוף ועיבוד קבוצתי. יש לקיים שיחות אישיות שבהן החניכים יוכלו לשתף בפתיחות רבה יותר בתכנים שלעיתים קשה יותר לשתף בקבוצה.
3. ארגון זמן המנוחה: את הזמן הפנוי המרבי מומלץ להשאיר לאחר הפעילויות המובנות. בכך תינתן אפשרות מנוחה למי שהעומס החברתי והגופני גדול עבורו. זמן מנוחה והירגעות יאפשר לחניך לעכל את חוויות היום שעבר ולצבור כוחות לקראת ההמשך.